אחרי הנראה. אחרי אשר נראה אלי בתחלת בשנת א׳ לבלשאצר:
ויהי בראותי. בעת שראיתי החזון ההוא הייתי אז בשושן וכו׳: ואראה בחזון. ראיתי במראה הנבואה כאילו הייתי עומד אצל נהר אולי:
עולה באחרונה. מן הראש של האיל:
ימה. בפאת המערב וכו׳: ואין מציל. לא היה כח ביד מי להציל מה מידו: והגדיל. נעשה גדול וחזק:
ואני הייתי מבין. הסתכלתי בו בבינה ובכוונת הלב: על פני וכו׳. ר״ל בעת הלכו ע״פ כל הארץ היה דומה למדלג באויר ואין הוא נוגע בארץ: קרן חזות. קרן גדול המראה:
בחמת כחו. בחמה גדולה בכל הכח:
ויתמרמר. נלחם עמו במרירות ובאכזריות רב:
וכעצמו. וכאשר נעשה חזק ביותר: חזות ארבע. ארבע קרנים גדולי המראה עלו במקום הקרן הגדולה והיו פונים לארבע רוחות השמים אחד לכל רוח:
ומן האחת. מתוך קרן אחת מהם יצא עוד קרן אחת קטנה: ותגדל יתר. גדלה ונצחה ביותר אל פאת הנגב וכו׳: ואל הצבי. זה א״י שנאמר בה צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ) ור״ל חמודה והדורה:
ותגדל. גדלה מאד עד אשר באה להלחם בצבא השמים והם בני ישראל הנמשלים לכוכבי השמים ואם כי אמר ואל הצבי כפל עוד לתוספת ביאור: ותפל ארצה. ר״ל גברה עליהם ורמסם: מן הצבא ומן הכוכבים. היא היא וכפל בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (לקמן יב):
ועד שר הצבא הגדיל. התגדל עצמו לחרף כלפי מעלה שהוא שר צבא ישראל: וממנו. ע״י חיילותיו וגדודיו נסתלק התמיד לבל הקריבו על מזבח ה׳: והושלך. ע״י הושלך מכון מקדשו של השר הצבא ר״ל שרפה באש:
וצבא. זמן קצוב תנתן על התמיד להיות מסולק בעבור הפשע שנתון תחתיו בירושלים (העכו״ם תקרא פשע כי מפשעת אנשים): ותשלך. תשפיל תורת אמת עד לארץ: ועשתה. תעשה כל חפצה ותצליח:
אחד קדוש. מלאך אחד קדוש: לפלמוני המדבר. ר״ל למלאך המדבר הדברים האלה: החזון התמיד. רצה לומר עד מתי יהיה החזון הזה אשר על התמיד להיות הוא מסולק והעכו״ם המשותק כאבן דומם ינתן תחתיו: תת וקדש. עד מתי יותן עם קדש וצבא השמים למרמס הרגל:
ויאמר אלי. עם כי שהמלאך שאל השיב אמריו אלי ואמר עד ערב בקר ר״ל עד הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה יד): אלפים ושלש מאות. והיא תהיה בשנת ב׳ אלפים ושלש מאות אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון והוא סתום וחתום ובבוא המשיח ב״ב אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוזה בו מאיזה זמן מתחיל חשבון הזה וכמ״ש בסוף הספר כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ: ונצדק קדש. ואז עם קדש ימצא צדקה וחסד ותבוא הטובה המיועדת:
ואבקשה בינה. בקשתי להבין דבר החזון: כמראה גבר. כמראה איש והוא גבריאל האמור במקרא שלאחריו:
בין אולי. הקול יוצא מבין מי נהר אולי ואמר אתה גבריאל הבן את המראה אל הזה ר״ל אל דניאל:
ויבוא. ובא גבריאל אצל מקום עמדו וכאשר בא חרדתי ונפלתי על פני מגודל החרדה: הבן בן אדם. אתה בן אדם תן דעתך להבין אמרי החזון אשר יהיה לעת קץ ר״ל בסוף ימי הגלות:
נרדמתי. בתרדמה של פחד: על פני. מושכב על פני ארצה: ויגע בי. כאדם הנוגע בחברו לעוררו מן השינה: ויעמידני. חיזק אותי בדברים לעמוד על עמדי ר״ל כמו שהייתי עומד בתחלה:
באחרית הזעם. בסוף ימי הזעם הם ימי הגלות: כי למועד קץ. למועד זמן הגלות יהיה קץ ולא לעולם יקצוף:
בעל הקרנים. בעל שתי קרנים: מלכי. ר״ל ירמז על שתי מלכיות והם מדי ופרס ומה שהיתה האחת גבוה מן השניה יורה כי מלכות פרס תהיה גדולה ממלכות מדי כי היא לא משלה רק שנה אחת ולזה עלתה הגבוהה באחרונה כי פרס תמשול אחר מדי ומ״ש (לעיל פסוק ד׳) מנגח ימה וצפונה וכו׳ ולא אמר מזרחה כי ממזרח בא כמ״ש בו קורא ממזרח עיט (ישעיה מו) וכל חיות וכו׳. ירמז על כל מלכי האדמה:
מלך. ר״ל ירמז על מלך: הוא המלך הראשון. ירמוז על המלך הראשון והוא אלכסנדרוס מוקדן כי בא מפאת המערב והיה מתגבר מאוד בדרך מהלכו וכבש מלכים רבים במהירות רב ובא עד מדי ופרס וגבר עליהם והרג את מלכם:
והנשברת. ומה שראית כי נשברה הקרן הגדולה ותעמודנה ארבע תחתיה ירמז על כי כאשר יתחזק אלכסנדרוס עד מאוד ימות הוא ובמקומו יעמדו ארבע מלכיות בארבע הרוחות והם רומא ומצרים וא ״י ופרס האמורים למעלה: מגוי יעמודנה. מלכי הארצות ההם יהיו מבני עמו: ולא בכוחו. לא יתחזקו בכוחו של אלכסנדרוס להתגבר כמוהו, או ר״ל שהמלכים ההם לא יהיו מבניו כי הבנים יקראו כח כמ״ש כחי וראשית אוני (בראשית מט):
כהתם הפושעים. כשיגיע הזמן להשלים ולכלות פושעי ישראל כשתתמלא הסאה: יעמוד. אז יעמוד מהם מלך עז פנים ויהיה מבין חידות כי ימצא בו הרבה חכמה והוא טיטוס הבא מרומא ועליו יורה קרן אחת מצעירה וכמ״ש על אדום הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א) ועל רומא יאמר כי הרבה מבני אדום נתישבו בה ומלכו בתוכה ומ״ש ותגדל יתר וכו׳ כי התחזק ביותר על המצרים שהיא בדרומה של א״י ועל פרס שהיא במזרחה של א״י:
ועצם כחו. בכל עת יתחזק כחו ולא בעבור רוב כוחו כ״א בחלקלקות אמריו ותחבולות כמ״ש בו והחזיק מלכות בחלקלקות (לקמן יא): ונפלאות ישחית. השחתות נפלאות ישחית והצליח במעשיו ועשה כל חפצו והשחית מלכים עצומים: ועם קדושים. הם ישראל:
ועל שכלו. ובעבור רוב שכלו יצליח המרמה שבידו: ובלבבו יגדיל. בעבור זה יתגאה בלבבו וישחית רבים מהיושבים עמו בשלוה ובכריתת ברית: ועל שר שרים. יעמוד על השר שעל כל השרים ר״ל שחירף כלפי מעלה וכמ״ש רז״ל: ובאפס. מבלי יד אדם ימות כי מיתתו היתה ע״י יתוש אחת שנכנסה בחוטמו כמ״ש רז״ל:
ומראה וכו׳. ואשר נאמר לך במראה עד ערב בקר אמת הוא כי כן יהיה: סתום החזון. ר״ל מה מהנבואה אשר היא לסוף ימים רבים סתום אותה בלבך ואל תגלה אף המעט אשר ידעת:
נהייתי. נשברתי ונעשיתי חולה כמה ימים מרוב החרדה ועכ״ז קמתי ועשיתי עבודת המלך אשר הוטל עלי מאז הפקיד אותי נ״נ כמ״ש למעלה: ואשתומם. הייתי מושתק ומתמה בעבור המראה ההיא אבל אין מי משרי המלך מבין בדבר כי התחזקתי בפניהם לבל ירגישו בי:
